מאור מילגרום – המכון לרפורמות מבניות

הפוסטים של מאור מילגרום

מאור מילגרום
מאור מילגרום

תלמיד תואר שני בכלכלה במסלול המחקרי המשותף של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל-אביב, ובוגר תואר ראשון בתכנית המשולבת לפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה (פכ"ם) באוניברסיטה העברית. חבר ועד מנהל במכללה החברתית-כלכלית, ומרצה מטעמה בנושאים של מדיניות כלכלית-חברתית, עוני ואי שוויון ושוק העבודה בישראל. מורה לכלכלה בתיכון "הרטמן" בירושלים. עבד במחלקת התקציבים של המשרד להגנת הסביבה, והיה פעיל במשך חמש שנים ב"עמותת אלון", אשר פעלה למען צמצום פערים בחברה הישראלית באמצעות פרויקטים חינוכיים ולימודיים.

מדובר כבר בריטואל קבוע. בכל שנה, במהלך הדיונים על אישור תקציב המדינה, האוצר מציע לבטל פטורים שונים ממס כדי לשמור על תקציב מאוזן ולא להגדיל את הגירעון: "אולי השנה נבטל את הפטור ממע"מ על פירות וירקות? ומה לגבי הפטור ממס על קרנות ההשתלמות? ומה עם המע"מ באילת?". אבל יש פטור אחד שאיכשהו מצליח לחמוק מהאש […]

בלב המחלוקת בין יוון למדינות האיחוד האירופי עומד הויכוח הכלכלי הקלאסי בין הימין לשמאל בשאלה מהי הדרך האפקטיבית להתמודד עם משבר כלכלי? מצד אחד מוצעים צעדי צנע (קיצוצים), הפרטות וצמצום הגנות על עובדים (מה שמכונה "הגברת גמישות בשוק העבודה") ומהצד השני צעדים מרחיבים מבית מדרשו של קיינס.

אפליה בשוק העבודה הינה נושא מעורר מחלוקת בקרב כלכלנים. בעוד שיש קונצנזוס רחב על כך שבישראל קיימים פערי שכר בין גברים ונשים ובין יהודים לערבים, כלכלנים רבים מהזרם השמרני טוענים, במידה מסוימת של צדק, כי אין די בקיומם של פערים בשכר כדי להעיד על אפליה ישירה.

בשבוע שעבר הפתיעה נגידת בנק ישראל את כולם והפחיתה את הריבית במשק ל-0.1%, הריבית הנמוכה בתולדות המדינה. הצעד של הנגידה נועד למנוע ייסוף של השקל שעשוי לפגוע ביצוא, ובא על רקע מדד המחירים השלילי של ינואר.

השנה העברית הנוכחית, תשע"ה, היא שנת שמיטה. בנוסף להלכות המוכרות האוסרות עיבוד של קרקעות חקלאיות, אחת המצוות המרכזיות של שנת השמיטה היא שמיטת כספים, קרי מחיקת חובות. על פי ההלכה, הלוואות כספיות מתבטלות בשנת השמיטה, ואין חובה להחזירן. הרוב מפרשים מצוות אלו כמצוות סוציאליות, שנועדו להקל על בעלי חוב, ולאפשר להם התחלה חדשה פעם בשבע […]

איחוד רשימות לפני בחירות הוא לא תופעה נדירה במחוזותינו. בוז'י הרצוג וציפי לבני ב-2015, נתניהו וליברמן ב-2013 וישראל אחת של אהוד ברק בבחירות 99 אלה רק דוגמאות בולטות מתוך רשימה ארוכה. האיחודים הפוליטיים נעשים ממניעים שונים כגון הגדלת מספר המנדטים המשותף, ניסיון להפוך למפלגה הגדולה ביותר (על מנת לקבל המלצה מהנשיא), רצון לעבור את אחוז […]

לפני מספר שבועות זכה הכלכלן הצרפתי ז'אן טירול בפרס הנובל בכלכלה (למצקצקים, זה רשמית כן פרס נובל). טירול הוא אחד החוקרים המרכזיים בתחום הארגון התעשייתי (Industrial Organization), תחום העוסק בניתוח ההתנהגות של פירמות, בפרט בשווקים לא תחרותיים. המחקרים של טירול רלוונטיים מאוד לישראל הסובלת מבעיית ריכוזיות קשה, ולא מפתיע כי חלק מהעיתונות הכלכלית הישראלית העלה […]

"המחאה החברתית הגיעה לכדורגל" (אריה מליניאק, "חדשות הספורט", רדיו ללא הפסקה) ליגת העל בכדורגל נפתחה בסוף שבוע שעבר, והיא לוותה במאבק מרשים של קבוצות אוהדים כנגד מחירי הכרטיסים במגרשים. האוהדים מחו על מחירים מופקעים ואיימו בהחרמת המשחקים. נציגי הקבוצות ניסו להנמיך את גובה הלהבות באמצעות הכרזה על מחירי מקסימום שיחולו בענף, כתלות באטרקטיביות של הקבוצות […]

בכל ויכוח כלכלי בין ימין ושמאל מגיע השלב בו שני הצדדים שולפים את המחקרים התומכים בעמדתם. באופן לא מפתיע, שליפת מסקנות ממחקרים לא משכנעת איש. כל צד מתחפר בעמדתו ומיד מזלזל ומערער על מחקרי הצד השני, כאשר רפרוף קל מספיק עבורנו כדי לקבוע נחרצות כי "המחקר שווה לפח, לא הוכח קשר סיבתי והמסקנה בכלל נקבעה מראש […]

המלחמה הקשה בעזה הציפה מחדש את מושג ה'סולידריות' בחברה הישראלית. בעוד שב'שוטף' נדמה שאנחנו מקבלים מציאות בה כל אדם פועל בעיקר למען עצמו, בתקופת מלחמה הסולידריות של הישראלים תמיד נבחנת תחת זכוכית מגדלת- החל מהמוכנות של חיילים המילואים לעשות את ההקרבה האולטימטיבית למען המדינה והחברה, וכלה במידת האמפתיה שחשים האזרחים לחיילים ולתושבי הדרום.