תחומי מחקר

פרסומים אחרונים

 התייחסות להצעת חוק קרן אזרחי ישראל

בהצעת החוק אשר תעלה לקריאה שנייה ושלישית נקבע כי הקרן שתוקם תוכל להשקיע אך ורק מחוץ לישראל. לאיסור זה על השקעה מקומית פוטנציאל פגיעה במשק הישראלי והוא אינו מגובה כלכלית בהשוואה לקרנות ריבון במדינות שונות בעולם.

Continue reading

בלוג

בכל ויכוח כלכלי בין ימין ושמאל מגיע השלב בו שני הצדדים שולפים את המחקרים התומכים בעמדתם. באופן לא מפתיע, שליפת מסקנות ממחקרים לא משכנעת איש. כל צד מתחפר בעמדתו ומיד מזלזל ומערער על מחקרי הצד השני, כאשר רפרוף קל מספיק עבורנו כדי לקבוע נחרצות כי "המחקר שווה לפח, לא הוכח קשר סיבתי והמסקנה בכלל נקבעה מראש על ידי החוקר". דיון כזה התרחש לא מזמן סביב הקמפיין להעלאת שכר המינימום ל-30 ש"ח לשעה, כאשר המתנגדים קבעו נחרצות שהעלאת שכר המינימום תגדיל את האבטלה, והמצדדים חלקו על טענה זו. כנראה שהמחקרים שהוצגו לא קידמו במיוחד את הדיון ולא שכנעו איש מהצדדים. מה זה אומר בעצם על הקשר בין מחקר לשיח ציבורי? האם המחקר הכלכלי לא תורם מאומה לשיח הציבורי? וחשוב מכך, עד כמה קובעי מדיניות יכולים להסתמך על מחקר כלכלי בתהליך קבלת ההחלטות? Continue reading

האימפריה הרומית בתקופת שלטונו של אוגוסטוס נהגה לספק כדים של דגנים לאזרחי רומא שלא היו בידם האמצעים לקנות אוכל. בתקופת ימי הביניים הייתה זו הכנסייה הקתולית שסיפקה מערכת רווחה לתושבי אירופה. במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 התפתחו באירופה מערכות רווחה פורמליות יותר של מדינות, מערכות שעליהן מבוססת במידה רבה מערכת הרווחה של ימינו אנו. אבל אולי יש מקום לשינוי מבני משמעותי של המערכת כפי שאנחנו מכירים אותה היום? האם כשחברה במדינה מסוימת הופכת ליצרנית יותר ויותר, מגיע לנו לדרוש יותר מהמדינה? האם מתוקף היותנו אזרחים מגיע לנו “דיבידנד חברתי” – רעיון ברוח המסורת הסוציאליסטית לפיו האזרחים במדינה זכאים להיות שותפים ישירים להכנסות המדינה? Continue reading